1
הרב צבי יואל (הארי) רוזנברג
יו"ר
נולד וגדל בג'מייקה שבקווינס — PS 178 — והפך דתי בגיל מבוגר, מבחירה ולא בירושה. עלה לישראל ב-2013 ומתגורר בירושלים, נשוי ואב לארבעה. רב מוסמך, מחנך ויזם, עם כשני עשורים ברפואה הפסיכדלית ובמסגרות החוקיות שמאפשרות להגיע אליה. רבותיו, בית הדין שלו ושאר הסיפור נמצאים בעמוד שלו.
2
אמארה סטודמאייר
יהושפט בן אברהם
כוכב NBA שנבחר שש פעמים לאול-סטאר, ואחר כך עשה משהו קשה בהרבה. קיבל אזרחות ישראלית ב-2019, שיחק בהפועל ירושלים ובמכבי תל אביב, והשלים גיור אורתודוקסי בבית דין בבני ברק באוגוסט 2020, בשם יהושפט בן אברהם. הוא והרב רוזנברג לומדים יחד מאז 2011, כשנפגשו בתקופת הניו יורק ניקס, והוא יושב לצידו בהנהלת Trippy.vc. הוא לא הגיע לכאן לעונה אחת. הוא מתמודד במקום השני.
3
שמואל מנחם מענדעל הכהן הרנשטיין
ראש ישיבת גאולת שאול
כולם קוראים לו פשוט. הוא שירת בצה״ל וחזר הביתה עם פוסט־טראומה, ונרפא בעזרת צמחים — ולכן הוא איננו טיעון בעד המצע הזה אלא ההוכחה שלו. הוא ראש ישיבת גאולת שאול, שתעמוד על עשרת האקר שלנו בשדה תרומות, על האדמה שבה נפל מלכה הראשון של ישראל על חרבו: ישיבה על האדמה ההיא, כדי שחיילים יפסיקו למות בידי עצמם. כהן, ותוכנית הגיוס שבאתר הזה היא שלו לא פחות משל כל אחד אחר.
4
ד״ר שמואל לגסה
סופר ומחנך
נולד באתיופיה, ושם אמר לו אביו שיום אחד ידבר בשם עמו אל העולם. הוא עשה כעשרים וארבע שנים בארצות הברית — בעבר בלש בבית המשפט העליון של ניו יורק, ולאחר מכן חוקר ומחנך ביישוב סכסוכים ובצדק מאחה — וחזר הביתה לישראל עם אשתו וארבעת ילדיו זמן קצר לפני השביעי באוקטובר. הוא כותב ב״ג׳רוזלם פוסט״ על העלייה מאתיופיה שמעולם לא הושלמה, על היהודים השחורים שהעולם מתווכח עליהם ולא שואל אותם, ועל כך שאף ישראלי ממוצא אתיופי לא נשקל ברצינות לייצג את המדינה הזאת בחוץ. ספרו, Moral Diplomacy for a Broken World, נשען על הרב ג׳ונתן זקס. עשרות אלפים עלו מאתיופיה. אלפים עדיין מחכים. הוא במקום הרביעי.
5
רחמים ראובני
משתלן, עמק רפאים
בן שמונים ושמונה, ושישים וחמש מהן ניהל את המשתלה בקצה הדרומי של עמק רפאים — זאת שהמושבה הגרמנית קנתה בה שתילים במשך שני דורות. משפחתו הגיעה לאדמה הזאת ב-1948, משכונת הבוכרים, שהייתה אז קו חזית. הם עיבדו אותה, ואחר כך הוא בנה עליה משתלה. שום דבר לא נרשם על שמו, מפני ששם לא נרשם מעולם שום דבר. המדינה קראה לזה אדמת מדינה, גלגלה אותו למעלה מעשרים שנה בבתי המשפט, וביוני 2019 שלחה את הדחפורים: קודם גגות האסבסט, אחר כך החממות, אחר כך עצי הפרי. אחר כך שלחה לו חשבון של 1.7 מיליון שקל על השימוש בקרקע. המגרש נמכר במכרז ומתוכננים עליו מגדלים. הוא עדיין גר בבית שלידו. ״נתתי את החיים שלי״, הוא אומר. זאת מפלגה של אדמה ושל מה שצומח עליה, ושל אחיזה בקרקע שאי אפשר לקחת בחזרה בשקט. הוא במקום החמישי.